הנשמה מורכבת מאורות וצללים שכן לכל קרן אור שיוצאת, ישנו היטל של צל.

אין אור ללא צל, האור והחושך הם השלמות של היקום ויש ביניהם שיתוף פעולה יוצא מהכלל.

אילו היה רק אור, היתה עקרות מפני שהוא צריך את החושך על מנת להפרות אותו ולהיפך.

הצירוף של אור וחושך יוצר את המגוון האדיר של תכונות,  יצירי אנוש, פלנטות ועוד.

אילו היה רק אור, או אילו היה רק חושך, לא היתה שום פוריות.

החושך הוא הרחם (ביצית), הזרע הוא האור והרחם סופגת את הזרע לתוכה ומצירוף זה יוצא ברוא. כלומר מהצירוף הזה נוצרים חיים, "ויהי אור" וכך החלה הבריאה.
(אין ויאנג).

האור:

כל התכונות המתפרצות: יוזמה, פעלתנות, בחירה, עשייה, מאבק, הליכה אל, חוסר סבלנות וסובלנות, אי הסתפקות וכן הלאה.

החושך:

כל התכונות הסבילות: פאסיביות, התמהמהות, חשדנות, התכנסות עצמית, רעב, קורבן, חרדות, פחדים ועוד.

אין לזהות אור וחושך עם טוב ורע !

אור מתקשר אל הידיעה, סקרנות, רצון להבין ולדעת, היכולת להתחלק, לראות את האחר מהבחינה של לא רק לעצמי. "הלעצמי" אילו תוכנות אופל, כלומר אין כיוון והמטרה מ... אל..., כל הזמן יש "אל עצמי", אין אינטראקציה, אלא עם ובשביל עצמו.

בזמן שהאור מגיע לכל מקום ויש לו אינטראקציה עם הכל, גם עם החושך.

ככל שאנו מודעים, מגרשים את האופל (ביקורת, שפיטה, קנאה ועוד) וככל שעולה האור, החיבור, החיזוק לנשמה וממנה לגוף, כך מתחזקת הנשמה ומתחזק הגוף (גוף בריא בנפש בריאה), במידה ועוצמת האור בנשמה היא קטנה,  נוצר תהליך של החלשות (מחלות, חרדות ועוד).

בתוכנו נמצאים כל תכונות האור והצל.. לא יתכן שיהיו בנו אך ורק תכונות אור או חושך...  אך אנו צריכים להיות מודעים לעצמנו על מנת שתכונות האור יעלו על תכונות החושך.

זה בסדר שקיימים בנו תכונות של חושך, כמו פחדים, חרדות, קנאה ורכושנות, רגישות יתר, שתלטנות, ביקורתיות, אגו ועוד.. אך עלינו לדעת לנתב אותם במינונים נמוכים על מנת שאילו לא ישלטו בחיינו.

ביקורת זוהי תכונה של חושך – אך עלינו ללמוד להיות בבקרה, לבחון את עצמנו ולהיות מודעים למעשינו ומילותינו ובכך נתקרב למודעות ונלמד לקחת אחריות על דפוסי ההתנהגות והחשיבה שלנו.

אדם מודע הוא אדם בריא בגופו ובנפשו.

במודעות החיים הם עובדה ולא צורך (מעמסה).

אדם מודע מקרין אור ואהבה סביבו, חיוניות ושמחה.

 רונית בן דוד
מאבחנת ומלמדת את שיטת "עץ החיים"