האדם הינו חיה חברתית, לכן בדרך כלל מתייחס להיותו לבד כתוצאה של חוסר ברירה.

האדם יחפש תמיד חברה נוספת של אחד, שניים או יותר.

דמו לעצמכם כי נותרתם יחידים ביקום, אין שום דרך, אין שום ברירה, חייבים אתם לסגל חיים עם הנמצא בטווח ידכם על מנת להקל על בדידות זו.

אסור לכם לשכוח לעולם – יש לכם את הדבר היקר ביותר בטווח המצאותיכם –את עצמכם בלבד.

זו הדרך לעשות היכרות אמיתית עם עצמכם, כמו שנעשית היכרות אמיתית בין שני בני אדם זרים הנפגשים לראשונה. מוצאים עניין רב האחד בשני ויכולים להתיישב שנים על מנת לספור חוויות, ללמוד התרחשויות, להתפלסף ולהחליף מחשבות.

אדם שאינו יודע לקחת לו רגעי פרישות ולומד להיות לבדו – אינו לומד להכיר את נפשו ואת אופן חשיבתו ולכן התנהלותו – היא במעגלים, חוזר תמיד לאותן נקודה מבלי היכולת לשנות מצבים.

אינכם צריכים לעשות שעות ארוכות, אך מדי פעם בפעם, יגדל המינון והיכולת להישאר עם עצמכם, תגדל עד לכדי בריחה ממצבים המוניים.

זהו זמן נפלא לתכנן ולחלום חלומות שאינכם מעיזים לחלום אותם.

חלומות שהינם במציאות התת-הכרתית ויכולים להפוך למציאות יום יומית.

רק היכרות מסוגלת לממש חלום, רק הידיעה כי מסוגלים אתם לחלום, מסוגלים לממש, להביא לכדי ביצוע גם את החלום המטורף ביותר.

עשו תרגילים שבהם תתנסו להיות לבד, בפרישות, ללא גירויים חיצוניים כמו טלוויזיה, רדיו, מחשב ועוד, עשו בהתחלה תרגילים קצרים על מנת שלא תיכנסו לדיכאון או דכדוך ולחץ, כך תלמדו להכיר את עצמכם, לממש רעיונות וחלומות ותראו כי לבד זו אינה צרה שאינה כתובה בכתובים.

"סוף מעשה- במחשבה תחילה" – מחשבות ויצירתיות מגיעות מתוך השקט הפנימי.

השקט הפנימי – זה הזמן הנכון לנו – לאמוד מצב, לעבד נתונים, לנשום עמוק ולקחת כוח, לעלות, להשיג פסגות ויעדים, ליצור ולחוות.

החיים הם כמו גאות ושפל, פעם למעלה פעם למטה, במידה ואיננו יודעים לחוות את ימי השפל ורוצים להיות כל הזמן בגאות, זה דומה לאדם שרק נושם ולא שואף. אזי תגיע התרסקות.

בין אירוע לאירוע, בין שינוי לשינוי ופרדות, עלינו לחוות את הלבד, להבין את החוויה, לאמוד את המצב, להסיק מסקנות, אם צריך להתאבל – לקחת זמן להתאבל ואז להמשיך הלאה, מהמקום הנכון ביותר לנו.

הדבר דומה לבחורה שאינה מסוגלת להיות לבד, היא עוברת ממערכת יחסים אחת לשנייה ותמיד נפגעת. ממגנטת אותו אב טיפוס ומרגישה שהיא קורבן של החיים ושל הנסיבות. במידה והייתה לוקחת לה זמן פרישות וחווה את הלבד שלה, הייתה בוחנת את דרך התנהלותה ומבינה מדוע האירועים חוזרים על עצמם שוב ושוב.

עליה ללמוד מהניסיון ולא לחזור לשגיאות העבר.

 רונית בן דוד
 מאבחנת בשיטת "עץ החיים"